משרדנו בעל התמחות ובעל ניסיון עשיר בכל הנוגע להליכים משפטיים הנוגעים לבית הדין הרבני, לרבות תביעת כתובה ותוספת כתובה, שלום בית, תביעת פיצוי גירושין, בגידה, סרבנות גט, מרוץ סמכות, עגינות, מדור ספציפי והליכים משפטיים נוספים.
לבית הדין הרבני בישראל קיימת סמכות לדון בנושאים רבים תחת תחום אחריותו, הנוגעים לבניית התא המשפחתי, שימורו ופירוקו. יוצא מכך כי לעיתים קיימות התנגשויות עם הערכאה המשפטית הנוספת, בתי המשפט לענייני משפחה. לדוגמה, בנושאים שונים הרלוונטיים לשתי הערכאות, הצד הראשון שיפנה ויגיש את תביעתו לאחת הערכאות, למשל בנושא גירושין, יקבע איזו סמכות תידון בענייני הצדדים. זהו "מרוץ הסמכויות", והוא אחד מתחומי ההתמחות שלנו במשרד. קיימים אף נושאים נוספים אשר נמצאים תחת סמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, דוגמת שלום בית לחילופין גירושין, עגינות, סרבנות גט, תביעת כתובה או תביעה למדור ספציפי. תביעות הנוגעות למשמורת קטינים, לרכוש או לירושה ניתן לכרוך תחת תנאים מסוימים. זוהי נקודת האל חזור לה קיימת חשיבות עליונה בבחירת עורך דין המתמחה בענייני משפחה שיהא ידען, ערכי ומחויב למטרה, שיתאמץ עבור השגת מטרותיכם וידע לייצג אתכם וללוות אתכם נאמנה בתהליכים המורכבים השונים מול בית הדין הרבני, ללא התפשרות על הצד שלכם ועל רצונכם.
משרדנו מומחה בתביעת גט בבית הדין הרבני. ההחלטה להתגרש היא החלטה אישית. אולם מבחינה משפטית, קשר הנישואין יסתיים רק לאחר מתן גט.
לשם סידור הגט, עליך להגיש תביעה אל בית הדין הרבני, אשר לו ניתנה סמכות ייחודית ובלעדית לדון בנושא הגט בין צדדים אשר הינם יהודים גם אם נישאו נישואין אזרחיים בחו"ל. באשר ליתר ענייני הגירושין, תוכלו להחליט לאיזו ערכאה לפנות על מנת שתדון בסוגיות השונות (כגון זמני שהות, מזונות, רכוש).
שימו לב כי גט חייב להינתן בהסכמת שני הצדדים. גם במצב בו הוכיח אחד מכם לבית הדין הרבני כי קיימת עילה לגט, אם בן הזוג השני מסרב למתן גט, תיאלצו לנקוט באמצעים שונים על מנת שיסכים. (כגון הגשת תביעה לתשלום מזונות אישה, או הגשת תביעה נזיקית בגין סרבנות גט).
במסגרת טקס הנישואין בין שני בני זוג יהודים הנעשה על ידי רב כדין משה וישראל (כדמו"י) חותם הבעל לעתיד על כתובה, במסגרתה הוא מתחייב לפצות את האישה בסכום כספי מסוים שישולם לה במקרה של גירושין. רבים אינם מודעים לכך כי בעצם חתימה על כתובה דינה כחתימה על כל מסמך משפטי אחר.
לעיתים חותם הבעל על כתובה בסכום גבוה מאוד ופתאום מוצא עצמו מחויב בכתובה לאחר שנים רבות. לחוזה זה, "הכתובה", קיימות השלכות נוספות וקשורות בה סוגיות משפטיות שונות. לדוגמה קיימות נסיבות מסוימות בהן אישה מסוימת מאבדת זכאות לכתובה בתנאים מסוימים, נשאלת השאלה כיצד לחייב בכתובה, האם ניתן לשלש את סכומה ואת התוספת שלה וכן האם ניתן להגיש פיצויים בסיטואציות מסוימות. תביעת כתובה יכולה להיות מוגשת רק בבית הדין הרבני ולא בבית משפט.
מומלץ לפנות למשרד המתמחה בדיני משפחה לשם קבלת ייעוץ פרטני לבדיקת זכאות לכתובה.
תביעה לשלום בית היא תביעה המוגשת על ידי גבר או אישה יהודים לבית הדין הרבני, כדי שיסייע לבני הזוג לחזור למערכת יחסים תקינה כבעל ואישה. לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעה לשלום בית, וניתן להגיש אותה גם אם החל הליך בבית המשפט לענייני משפחה.
תביעה כזו משמת לעיתים כטקטיקה או תכסיס בהליכי גירושין. יש לדעת האם להגיש תביעה כזו כהליך ראשי או כהליך ביניים. אם התביעה מוגשת במקביל לתביעת גירושין לרוב תידון בפני בית הדין במאוחד. בית הדין יכול להורות לבני הזוג לנסות לקיים שלום בית ואז לאישה קמה זכאות למזונות אישה ומדור מהבעל. אם אחד הצדדים יסרב לקיים את פסק הדין המורה על שלום הבית יוכל להיתבע על ידי הצד השני ולהיות מוכרז כמורד/ת. ניתן לבקש מבית הדין אף להורות לצדדים לפנות לייעוץ זוגי.
מומלץ להיוועץ בעורכך דין המתמחה בדיני משפחה לשם קבלת ייעוץ פרטני לבדיקת היתכנות הגשת תביעה מעין זו.
זהו צו שנועד למנוע את פירוק השיתוף בבית המגורים המשותף של בני הזוג ומכירתו. תוך כדי כך לאפשר לאישה, בדרך כלל, את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית. הסוגיה זו מצויה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. מטרת הצו היא למנוע הרעת תנאי האישה בהליך הגירושין למצב בו תאלץ למכור דירתה ולעבור לשכירות ובכך לרדת משמעותית באיכות החיים לה הורגלה טרם פרוץ הסכסוך בין הצדדים.
בתי הדין נוטים לאשר את בקשת האישה כי אם תימכר דירת הצדדים, הדבר יסכל את תביעת האישה לשלום בית. בית הדין הרבני ייעתר לבקשת האישה למתן צו למדור ספציפי גם במקרים בהם הבעל עזב את הבית המשותף ללא כל סיבה מו האישה לא תצא מהבית המשותף כאשר הבעל בוגד או אינו מקיים עמה יחסי אישות או אלים כלפיה, אז יכולה האישה לעתור לקבלת צו למדור ספציפי. בית הדין הרבני רואה בפירוק השיתוף הרס לשלום בית ולכן מצדד בהישארות האישה בבית המגורים. כשאישה מקבלת צו למדור ספציפי על ידי בית הדין הרבני יכולה היא לעכבו אפילו למנוע את מכירת הבית המשותף למשך זמן רב ובכך יכולה להשפיע על הליך הגירושין והשלכותיו. ההיגיון שעומד מאחורי הליך זה הוא להקנות לאישה הגנה, על מנת שלא תחתום על הסכם גירושין מקפח.
הליך מעין זה דורש חשיבה אסטרטגית נכונה ומתאימה בשילוב ידענות של הפסיקה של בתי הדין הרבניים. משכך חשוב לדעת לבחור עורך דין נכון לכם על מנת שרצונכם והאינטרסים שלכם בתור לקוחותיו עומדים בראש מעייניו, וככזה ידע לבטא את רצונכם בצורה המיטבית והמדויקת ביותר.
משרדנו נותן מענה לבני זוג אשר מוצאים את עצמם במצב של מסורבי גט, קרי, בן זוג אשר נשוי כדת משה וישראל ברבנות אינו מסכים לסיים את הנישואין ומסרב לתת גט לאשתו או שהאישה מסרבת לתת גט לבעלה. סירוב זה מופיע על רקע סחטנות בדרך כלל בעניינים ממוניים או בשל נקמה גרידא וניסיון להתעמר בבן הזוג השני.
על פי ההלכה הגבר חייב לתת גט לאישה מרצונו. במקרים בהם לא יינתן הגט מרצון ייחשב כ"גט מעושה" והוא פוסל את הגירושין. לעומת זאת ניתן לתת לאישה גט בעל כורחה אולם חוק שוויון זכויות האישה משנת 1951 קבע כי זו עבירה פלילית חמורה שדינה מאסר עד 5 שנים.
איש או אישה אשר הינם מסורבי גט לא יכולים להינשא בשנית וילדיהם ייחשבו כממזרים, קיום יחסי מין עם אחר ייחשב כניאוף. אולם לגברים קיימת אפשרות של היתר מאה רבנים, לפיו הבעל יכול לשאת שתי נשים. יש לדעת כי בעל המאשים את אשתו בבגידה יוכל להשיג הישגים בבית הדין הרבני הן בתחום הממוני והן בתחום משמורת על ילדיהם.
משרדנו מלווה את מסורבי הגט ומשתמש בסנקציות העומדות בחוק כנגד המסרבים לתת גט, כגון: מזונות עונשיים (בקשה לקביעת מזונות גבוהים לאישה), ביטול זכאות מזונות אישה והכרזת האישה כ"מורדת", ביטול קבלת קצבאות ביטוח לאומי, נידוי חברתי של הסרבן ואיסורים דתיים עליו ועד סנקציות כגון פסילת רישיון נהיגה, מאסר עד עשר שנים, צו עיכוב יציאה מהארץ וכהנה וכהנה.
