משרדנו מטפל בתביעות הורות, דהיינו תביעות אבהות או אימהות, וכן בהסדרה המשפטית ורישומי אבהות או אימהות בקשת ההורית. ההסדרה המשפטית של אלו מתבצעת באמצעות צו הורות שיפוטי, צו אימוץ או רישום של הורה שאינו מכיר בילדו.
תביעות אבהות מוגשות, לרוב, כאשר האב הביולוגי לא מכיר בקיומו של הילד והאם נדרשת למזונות הקטין. תביעה זו הינה הליך מורכב, הן בפן המשפטי והן בפן הרגשי, שכן היא גובה מכל המעורבים מאמץ וחששות רבים. לתביעה זו נדרשת תגובת היועמ"ש שכן נדרש אישורו לקיום בדיקת רקמות גנטית אשר אינה מותרת לילד שהוריו נשואים כדת משה וישראל. לכן, חשוב מאד לקבל יעוץ משפטי מקצועי לאורך כל שלב בתהליך, ולהיות מוכנים באופן היעיל ביותר לכל בעיה שעלולים להיתקל בה לאורך ההליך. עורך דין המתמחה בענייני משפחה יוכל לתת את המענה הנכון עבורכם, וללוות אתכם בתהליך רגיש זה ביעילות, ידענות ורגישות.
משרדנו בעל ניסיון וזיקה אישית לתחום המרתק של אימוץ על רקע היותה של עו"ד גילי שטיינר אם לשני ילדים מאומצים.
תהליך האימוץ הוא אחד התהליכים המרכזיים בחייו של אדם. הוא דורש לא מעט מעורבות משפטית וכן מעורבות רגשית. בישראל אימוץ יכול להתבצע רק על פי צו בית משפט לאחר שילד מוכרז כבר אימוץ והמקשים לאמץ מוכרים ככשירים לאימוץ. כמו כן עוסק משרדנו בהליך אימוץ קרובים, כאשר בן זוג מעונין לאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו לחיים. אימוץ זה מתייחס לילדים בוגרים אשר בן הזוג הלא ביולוגי אינו קשור להליך הולדתם של ילדיו הביולוגיים של בן הזוג.
בהליך בו מבקש בן זוג להיות מוכר כהורה של ילדו הגנטי של בן זוגו האחר בהליכי הפריות חוץ גופיות, בתרומת זרע תרומת ביצית או הליך פונדקאות, מלווה משרדנו את הצדדים בהליך לקבלת צו הורות פסיקתי.
תהליך האימוץ דורש לא מעט בירוקרטיה משפטית, תקופת מבחן של המאומץ מול המאמץ על מנת לבחון את ההתאמה והמסוגלות ההורית של המאמץ, וכן תהליך הסכמה ואישור של ההורים הביולוגיים של הקטין המאומץ אם הם קיימים ברקע.
תחום מורכב זה דורש בקיאות יוצאת דופן בחוק, אורח רוח והבנת המשמעויות הכבדות של השלכותיו על דיני הנפשות המעורבות. חשוב מאד לבחור עורך דין מלווה אשר תרגישו עימו קשר של חיבור, אמון וכן שתהיה בכם את הידיעה החזקה כי הוא מוסמך ומומחה דיו בתחומו על מנת להוביל אתכם בבטחה בדרך מיוחדת ומשמעותית זו, לעבר סיומו המוצלח והמיוחל של תהליך האימוץ.
תהליך הפונדקאות בישראל חוקי וכפוף להנחיות ועדת האישורים. על מנת להתחיל בתהליך הפונדקאות על ההורים העתידיים להגיש תיק מסודר לוועדת האישורים, ורק לאחר קבלת אישור הוועדה ניתן להתחיל בטיפולים הרפואיים. החוק לנשיאת עוברים מאפשר ומסדיר את הליך הפונדקאות בישראל. ניתן לבצע את הליך הפונדקאות גם בחו"ל. חשוב לזכור כי במידה וההליך מבוצע בחו"ל והאם הפונדקאית איננה יהודיה הרי שאז מתעוררת שאלה בנוגע לזהות היהודית של הילד והוא חייב לעבור גיור.
אם התהליך מתרחש בחו"ל, ההורים העתידיים והתינוק נדרשים לעבור בדיקת סווג רקמות במעבדה בארץ על מנת להוכיח כי התינוק הוא צאצא גנטי של לפחות אחד מההורים. זהו תנאי לקבלת אזרחות ישראלית לתינוק. לשם כך יש לקבל צו מבית המשפט לענייני משפחה לצורך עריכת הבדיקה מאחר ולא ניתן לעשות בדיקת רקמות בארץ ללא הצו.
לאחר קבלת תוצאות הבדיקה יינתן פסק דין מבית המשפט המורה למשרד הפנים לרשום את ההורה כהורה ביולוגי של התינוק. לאחר הרישום, יוכר התינוק כאזרח ישראלי.
על ההורה הנוסף להגיש תוך פרק זמן קצר בקשה לצו הורות פסיקתי בבית משפט למשפחה.
סוגייה רגישה זו דורשת ליווי מקצועי של עורך דין מומחה לענייני משפחה. רק עורך דין זה יוכל לסייע לכם בהגשת המסמכים, בליווי התהליך הרגיש ובהשגת המטרות בדרך.
משרדנו שם בראש מעייניו את הזכות להורות. עורכת הדין גילי שטיינר אימצה שניים משלושת ילדיה ואף עברה 17 הפריות מבחנה. הזכות להורות חובקת שני שלבים חשובים בחיי המשפחה – הזכות להעמיד צאצאים והזכות לגדלם. הגלובליזציה של הליכי הפריון מעמידה אף היא את מערכת המשפט בפני אתגרים רבים. העידן הגנטי והשימוש הגובר בטכניקות הולדה מלאכותיות הביאו עמם תקווה חדשה לאלה החפצים בהורות. הבעיה מתעוררת כאשר מערכת המשפט אמורה לתת מענה לאתגרים אשר מעמידה בפניה הרפואה וטכנולוגיות הרבייה והפריון המתקדמות.
נתיב "צו הורות פסיקתי" הוא למעשה תוקף להכרה בהורותו של ההורה הלא ביולוגי של הילד. צווים אלו נפוצים בשני מקרים עיקריים: בהורות על דרך הפונדקאות אצל הורים הטרוסקסואליים כאשר רק הורה אחד הוא הורה גנטי וההורה השני אמור לקבל צו אימוץ אשר הפך לצו הורות פסיקתי. והמקרה השני נוגע לאוכלוסייה ההומוסקסואלית בה הורה אחד מופרה על ידי תרומת זרע או תרומת ביצית וההורה הלא ביולוגי מבקש לקבל הכרה בהורותו מכוח "זיקה לזיקה". מסלול "צו ההורות הפסיקתי" הביא למעשה, ליצירתו של מודל חדש לקביעת הורות המעניק מעמד בכורה לקשר הזוגי עם בעל או בעלת הזיקה הגנטית ומבטא את ההכרה בהורותו של אדם מתוקף הקשר הזוגי אותו הוא מקיים עם ההורה הביולוגי, ומעניק מעמד לבן או בת הזוג אשר לא תרמו ללידה מבחינה גנטית או פיזיולוגית.
עמדת היועמ"ש משנת 2018 קבעה מספר קריטריונים לשם מתן צוו הורות פסיקתי, כאמור: קיום קשר זוגי במשך 18 חודשים לפחות הכולל משק בית משותף, לבני הזוג מלאו 21, בני הזוג הם תושבי ישראל, לא חלפו 90 יום מיום הלידה, הבקשה נתמכה בתצהיר בדבר היעדר הרשעה בעבירות אלימות או מין, שמפאת חומרתן או נסיבותיהן מקימות חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד ולפני בית המשפט יונחו תסקיר או חוות דעת של שרותי הרווחה כפי שימצאו לנכון. כיום ישנה הקלה בעמידה בכל הקריטריונים הללו. למשל עדיין יש שופטים מסוימים שאוהבים לשלוח לתסקיר בכל זאת ולכן מומלץ להתייעץ עם עורכת דין לגבי האפשרות לערער על הבקשה לתסקיר במקרה כזה.
בכל המקרים הללו תומך משרדנו בהורים המבקשים לזכות ב"צו הורות פסיקתי" מבית המשפט ומלווה אותם בהשגת "ההורות המשפטית" הנכספת בהליכים משפטיים ומאוחר יותר מול הרשויות בקבלת תעודת זהות, דרכון ושינוי תעודת הלידה.
